"בריאת העולם". הפרמיירה העולמית בתיאטרון האופרה והבלט בבישקק.

צילום איליה דנברוב. חדר החזרות.

התיאטרון לאופרה ובלט אינם מפנקים את הקהל עם פרמיירות. הרפרטואר מעודכן לעתים רחוקות, חוץ ממופעי אמנים שמבקרים בתיאטרון ועוקפים את הכלל. והנה החדשות הטובות- הפרמיירה העולמית של בלט "בריאת העולם" על פי מוזיקה של המלחין הישראלי ברוך ברלינר תתקיים בקירגיסטאן. הכוריאוגרף של תיאטרון המרינסקי דמיטרי פימונוב הגיע לקירגיסטאן במיוחד בשביל להפיק אותו. בראיון לעיתון מקומי, הוא דיבר אודות הפרמיירה בבלט הקירגיזי.

בריאת העולם הוא פרוייקט משולב של המלחין, המשורר, הפילוסוף והמתמטיקאי ברוך ברלינר מישראל, מלחינת הליברטו אולגה קוזניצובה, הכוריאוגרף של תיאטרון המרינסקי דמיטרי פימונוב, הבלט והתזמורת הסימפונית של האופרה הלאומית הקירגיזית, ותיאטרון הבלט על שם א. מלדיבאייב, המפיק נחום סלוצקר ומנהל הפרוייקט איבגני אטספקין. המנצח הוא מיכאיל קירקהוף שהוא מנצח התזמורת הסימפונית של קלינינגרד. מעצבת התחפושות היא טטיאנה אסטחובה.

קירגיסטאן היא מדינה בה רוב האוכלוסייה מוסלמית. מה העלה את הרעיון לביים בלט המבוסס על הסיפור התנ"כי בריאת העולם?

הפואמה הסימפונית לקריין ותזמורת בריאת העולם כבר נוגנה בקירגיסטאן. ייתכן שאז המפיק נחום סלוצקר ומנהל האופרה ותיאטרון הבלט אלמזבק איסטאמבייב חשבו להעלות בלט המבוסס על אותו חומר מוזיקלי שנוגן בקונצרט.

שבעה פרקים מספר בראשית היו לחומר ביצירה המוזיקלית: בריאת העולם; אדם וחווה; הגירוש מגן העדן; קין והבל (הרצח הראשון); נוח, המבול וברית הקשת, הבטחת האל שלא להשמיד את הארץ יותר עם מי המבול, וסימן הקשת בענן.

הפוסטר מעיד שזוהי בכורה עולמית. האם הבלט מוצג לקהל בפעם הראשונה בבישקק?

כן. קירגיסטאן מקבלת את הכבוד להעלות כבלט את המוזיקה. הקהל ישמע ויראה אותו בפעם הראשונה על במת האופרה ותיאטרון הבלט. הסימפוניה עצמה כבר נוגנה במדינות רבות ברחבי העולם.

האם אמנים אורחים וסולנים יהיו מעורבים בבלט?

לא, יהיו רק הלהקה המקומית.

התמונה צולמה על ידי איליה דנברוב. בחזרה לקראת ההופעה.

האם העבודה היתה קשה?

כן, היה קשה אך מעניין. ישנן התמודדויות טכניות עם האמנים, וגם בעניינים רוחניים ואינטלקטואליים.

ובמה עניינים והתמודדויות אלו קשורים?

דבר ראשון עם ההתדרדרות בלימודי הכוריאוגרפיה. אבל עלי לתקן: בכך מדובר לא רק בקירגיסטאן. זוהי התדרדרות כללית באיכות החינוך הכוריאוגרפי ברחבי העולם. מכיוון שאנשים מהדור החדש הם עצלנים ומדורדרים, בעוד אמנות הבלט דורשת עוצמה: גופנית, אינטלקטואלית, אישית ורוחנית. כדי לרכוש את מקצוע ריקודי הבלט, על המתמודד ללמוד בקולג' לכוריאוגרפיה במשך עשר שנים.

זהו מקצוע קשה מאוד, ותהליך הדורש זמן רב. ולא כולם מוכנים לעשות הקרבה מסוג זה, לשבור את רצונם, את גופם. משום שהתנוחות, והצורות בהם משתמשים בבלט קלאסי אינן טבעיות. ביום יום איננו הולכים, או נעים באופן כזה. זהו קורבן עצום. למרבה הצער, ישנם אנשים ספורים מאוד המוכנים לקורבן הזה ולמהלך לימודים שכזה.

כתוצאה מכך, ישנה התדרדרות בחינוך. בנוסף לכל זה, תמיכתה של המדינה חלשה מאוד בקירגיסטאן. למשל, השכנים שלך בקירגיסטאן מאוד מתעניינים בתחום העניין הזה, ולכן הבלט בקירגיסטאן הוא ברמה גבוהה. ישנה אקדמיה מופלאה לכוריאוגרפיה שנבנתה ממש כאן, היכן שהמורים מגיעים ללמד מכל העולם מסטר קלאסים והכוריאוגרפים באים להופיע בהופעות. זה מאפשר להם להופיע עם רפרטואר ייחודי להם.

כשאני ניגש לביים בלט, אני נותן את מלוא הזכויות על הבלט לאקדמיה. כך שהביצוע ייחודי להם ורק אצלם מכל העולם ניתן לצפות בביצוע. אנשי האקדמיה מעוניינים בהתפתחות רוחנית או ביציבותה החברתית של האומה.

כמובן שכל מדינה חופשית להחליט מה חשוב בה. האם מעניין אותה שבפתיחת העונה באופרה הלאומית "איצ'ורק" כל המקומות מלאים, מסתבר שאני צופה באולם מלא חלקית ויוצא למרכז הקניות מיד אחריו- וישנם הרבה אנשים שמדברים בטלפון, אוכלים פיצה, ובעיניים שלהם אתה יכול לראות ריקנות רבה ובדידות. אך שוב, זה קורה לא רק ברפובליקת קירגיסטאן אלא גם ברוסיה. אנחנו, חווים את אותה הבעיה. אך מאחר והרבה אנשים חיים שם, היא איננה באה לידי ביטוי ברור.
נראה לי שחשוב לערב ילדים בתיאטרון המוזיקלי, משום שמוזיקה היא דבר שמטהר את הנפש ומחנך. למשל, במהלך התקופה הסובייטית מורים לקחו ילדים לתיאטראות ולמוזיאונים.

תמונה: איליה דנברוב. צולמה במהלך חזרה.

האם היה אתגר מיוחד בעבודה עם הלהקה?

לא. יש לי ניסיון רב בעבודה עם להקות ברמות שונות.

קשה לי כשצריך לפצות על חסך בחינוך: אם מדובר בהיבט מקצועי, תרבותי, כשהאמנים אינם מבינים עד הסוף מה הם רוקדים, איזה סיפור הם מציגים.

מצד שני אני מבין אמנים שלא רוצים לעשות דבר חדש. הם מקבלים גרושים- 17 אלף סומים. זהו לעג לאנשים שמקריבים את עצמם. אני מאמין שהמדינה צריכה להשקיע בהון התרבותי יותר. לחנך את רקדני הבלט, לשם כך צריך לפחות שמונה שנות לימודים.
המדינה משקיעה כסף כדי להזין רקדן בלט, ואז הוא בא לתיאטרון, עובד מספר חודשים, מבין שהוא אינו יכול לשרוד עם המשכורת שהוא מקבל, ועוזב ללהקה נודדת, נוסע בעולם ומרויח יותר כסף עבור העבודה שהוא מבצע.

מסתבר שתקציב המדינה מתפזר למדינות בחוץ לארץ. האם משלם המיסים צריך אותו? האם הוא צריך שרקדני הבלט ישארו במדינה? עלינו כנראה לחשוב על תמיכה כספית כלשהי.

האם המופע שלך יישאר ברפרטואר התיאטרון?

תלוי בבימאי ובמפיק. אני חושב שהם יכולים להגיע להסכם. כרגע ישנם משאים ומתנים לגבי הופעות במדינות אחרות עם להקת הבלט.

צילום: איליה דנברוב. בחזרה.

האם מסתבר שהפקה זו יכולה להיות קרש קפיצה עבור התיאטרון שלנו?

כן. לא העליתם בלט מודרני כבר זמן רב. ולכן הכרחי להציב כוריאוגרפיה מודרנית. אנשים צעירים, הם צריכים לרקוד יותר. אם ידעו שפה פלסטית נוספת, הם ירקדו את הכוריאוגרפיה הקלאסית אפילו יותר טוב. זה תמיד מה שקורה. מלבד העובדה שהדבר שימושי לצמיחה המקצועית של האמנים, הדבר משמעותי גם לתיאטרון עצמו, אשר הציג את הפרמיירה העולמית של ההפקה הזאת.

הבלט וודאי יעניין את הקהל, כולל את הצעירים. אנחנו משתמשים במיפוי תלת מימדי. ישנן הנפשות מופשטות למדי, והפלסטיות שלהן קרובה ככל האפשר לריקוד המודרני.

מקור: סוכנות הידיעות 24.kg