ברוך ברלינר

ברוך ברלינר נולד בתל-אביב, בשנת 1942, בזמן המנדט הבריטי, ומשום כך נולד בפלסטינה. הוריו נמלטו מהמשטר הנאצי בגרמניה ב-1937. אימו, שרלוט, שגדלה בווינה, היתה פסנתרנית, זמרת ורקדנית ואביו שבתאי היה עורך דין ואיש עסקים, וכחלוץ יזם ופיתח את החקלאות בפלסטינה, זמן רב לפני קום מדינת ישראל.
ברוך, כילד, גדל על התרבות הווינאית, על צלילי יוהאן שטראוס, פרנץ להר ואמריך קלמן. בצעירותו למד אצל עדן פרטוש, מגדולי המלחינים הישראלים, ראש האקדמיה למוזיקה דאז בתל אביב, וחתן פרס ישראל.
בגיל 12 עזב ברוך ברלינר את ישראל לברלין עם הוריו לכמה חודשים, לחופשת הקיץ, כדי לדרוש חזרה את ההון שנגזל על ידי הנאצים מן המשפחה. "חופשת הקיץ" התארכה מחודשים מעטים ל-35 שנים.
בתקופה זו סיים את התיכון בברלין, באוניברסיטת ציריך בשוויץ סיים את לימודיו האקדמיים בפיזיקה עיונית ואת הדוקטורט במתמטיקה. הוא היה אקטואר בכיר בחברת ביטוח המשנה השוויצרית העולמית סוויס רי ( Swiss Re) בציריך, הוזמן להרצות באוניברסיטאות שונות בכל רחבי העולם, ופרסם שני ספרים מדעיים וכשבעים מאמרים במחקרים אקטואריים ומימון. ספרו "גבולות הביטוח של סיכונים" הפך לרב מכר וראה אור במספר שפות.

ברוך ברלינר חזר לישראל עם משפחתו בשנת 1990 ופעל עד שנת 2007 כחוקר בכיר, כיו"ר הוועדה המדעית במרכז ארהרד לביטוח בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל-אביב וכשופט ב"פרס ברלינר".
בשעות הפנאי מעבודתו על התזה לדוקטורט במתמטיקה, טייל לאורך אגם ציריך ורשם במחברת התווים שלו מנגינות שעלו בראשו.

בשנת 1992 ברלינר פגש בישראל את המוזיקאי המצוין נחום סלוצקר וחזר לעשייה מוזיקלית אינטנסיבית. הוא הראה לנחום את מחברת התווים שלו ואחת המנגינות הפכה לנושא ראשי בפואמה הסימפונית "בריאת העולם". בשלושים שנות עשייה משותפת הם היו לחברים קרובים. בנוסף על כך נחום סלוצקר הוא גם המפיק, היוזם והיועץ לכל התוכניות המשותפות והמגוונות.
הפואמה עבור ברלינר היא הגשמת חלום, בזכות השילוב של שתי משאות נפש חשובות לו ביותר, האמונה והמוזיקה.

"בריאת העולם" לקריין ותזמורת בוצעה כבר ב-19 ארצות שונות כאשר בכל ארץ הקריין קורא את הטקסט המקראי בשפה המקומית. התורה הינה רב המכר העולמי של כל הדורות, ותורגמה לכ-700 שפות.
להלן רשימת היצירות של ברוך ברלינר:
הפואמה הסימפונית "בריאת העולם" לקריין ותזמורת.
הפואמה הסימפונית "עקידת יצחק" לקריין, טנור, בריטון ותזמורת. הפואמה הסימפונית "חלום יעקב" לקריין, בריטון ותזמורת.
האורטוריה "אברהם" לקריין, מקהלת גברים / מקהלה מעורבת ותזמורת.
הפואמה הסימפונית "חלום יעקב", שימשה השראה לארבע יצירות, שנוגנו בהצלחה רבה על ידי סולנים מצוינים ומפורסמים בעולם:
קונצ'רטו לכינור ותזמורת "חלום יעקב",
קונצ'רטו לוויולה ותזמורת "חלום יעקב",
קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת "חלום יעקב"
וקונצ'רטו לקלרנית ותזמורת, "חלום יעקב".
7 ריקודים דרום אמריקאים וואלסים, לתזמורת סימפונית/ קאמרית,
7 קווינטטים לפסנתר ורביעיית כלי קשת,
הלצות מוזיקליות לפסנתר, פסנתר וקלרנית ושתי גיטרות.
בסרט "הכתובת על הקיר" שולבה בסיום, התפילה "אל מלא רחמים" שעובדה על ידי ברלינר, סרז' קרוצנקו ונחום סלוצקר.
בסרט "הכתובת על הקיר" כמוזיקת רקע שולב הפרק הרביעי "קין והבל", מתוך הפואמה "בריאת העולם".

כמו כן כתב ברלינר כ-1000 שירים בגרמנית, וכ-3000 שיריי אהבה לרעייתו האהובה, רוחמה, בעברית שהודפסו עד כה בשישה ספרי שירה בגרמנית ובשבעה ספרי שירה בעברית.